הכנסת צעצוע לפה – למה זה חשוב?
מאת: ד"ר חוה שלהב
מאמר זה הוא סיכום של תכנים שאני מלמדת במכללה האקדמית בווינגייט, בקורס להכשרת מדריכים לעבודה עם תינוקות, ילדים והוריהם בשיטת שלהב- Child’Space.
תיאוריה ומעשה
לתנועה של הבאת הידיים לפה יש חשיבות רבה ביותר כבר בשבועות הראשונים של חיי התינוק. למעשה, התנועה הזאת מתחילה כבר ברחם, והיא איננה התנועה היחידה. איברי גוף שונים נעים בתוך הרחם כמו כפיפה, יישור, רוטציה, תנועות ידיים ורגליים ועוד. עם יציאתו של התינוק לאוויר העולם חלה רגרסיה בתנועה, כיוון שעליו ללמוד מחדש לבצע את רפרטואר התנועות בשדה הכובד.
כבר בשבועות הראשונים, התינוק מפתח את מערכת התחושה על-ידי הכנסת הידיים לפה ומאוחר יותר גם החזקת צעצוע והכנסתו לפה, שהיא פעולה אוטומטית. לכך יש חשיבות רבה בפיתוח המערכת הסנסורית. עבור התינוק, זו הזדמנות ראשונה לחקור את סביבתו. כאן מתקיים שילוב של מידע שהתקבל מהחושים, מהיד האוחזת, מהפה החוקר ומהעין שראתה את החפץ המוחזק ביד. האינטגרציה של המידע המגוון מתרחשת במוח ומסייעת לתינוק בבניית תמונה של החפץ. אלו תהליכים קוגניטיביים של תפיסה (פרספציה), הבנה וזיכרון.
משמעות הדבר היא שיש חשיבות רבה לאפשר לתינוק לחוש את ידיו או לתת לו צעצוע. בפעולה זו מתרחשת שרשרת של תהליכים. דרך הכנסת הצעצוע לפה הוא לומד להכיר ולחוש את המרקם, הגודל, הטמפרטורה ועוד. מיד אחר-כך הוא מוציא את הצעצוע מהפה, מבחין בו ומנענע אותו, וכבר בפעולה קטנה זו מתרחשת אינטגרציה של מערכת התחושה, הראייה, השמיעה והריח.
על ההורים להיות מודעים לערך הרב של הפעולות הפשוטות הללו. לעתים קרובות אני פוגשת אימהות, שמונעות מהתינוק להכניס צעצוע לפה שמא הוא מלוכלך, וזאת מתוך חוסר הבנה לחשיבות הפעולה הזאת.
מגרש המשחקים של התינוק
התינוק נולד עם העדפה ברורה להתבונן בתווי הפנים האנושיים, בעיקר בפה ובעיניים. הוא מגלה סקרנות בתווי הפנים ומבחין במימיקה המביעה את התחושות של ההורה. קחו בחשבון שאין דבר שמרתק את התינוק יותר מהפנים שלכם. חייכו אליו, דברו אליו, קראו בשמו, שימו לב אם עיניו פוגשות את העיניים שלכם. מתוך ניסיוני אני יודעת שהורים שוכחים שהם עצמם מהווים את "מגרש המשחקים" של התינוק. הבעות הפנים, התנועות, הדיבור והשירה הם בסיס הטבוע בנפשו, ולמעשה הוא אינו זקוק לכמות העצומה של צעצועים לצורך גירויו בשלב זה של החיים.
כל תינוק מרותק לפעולה של הוצאת לשון והעברתה סביב השפתיים. במסגרת "מגרש המשחקים" הזה. אני מציעה לעשות זאת עם ילדכם. הוציאו את הלשון ו"נגבו" את השפתיים מסביב, תנו לילד לעכל את הפעולה הזאת, ותראו אחרי זמן-מה שהוא משחק עם הלשון בתוך פיו ולפעמים מוציא אותה החוצה. כדאי לחזור על הפעולה יותר מפעם אחת. לעתים נראה שהוא רק מחקה את התנועה, שהיא לכשעצמה חשובה בלמידה. אבל למעשה, מתרחשת כאן פעולה נוספת. התינוק מבדיל בין הפה והלשון שלו עצמו ובין הפה והלשון של אמו. כלומר, זו אינו רק חיקוי אלא גם מערכת מוחית, המעורבת בתנועה זו.
פעולות החיקוי יחד עם המעורבות של המערכת התנועתית והקוגניטיבית עשויות לשמש כאבני דרך לפונקציות יותר מורכבות כמו התחלה של מלמול, דיבור, משחק בכדור ועוד.
