טיפים ועצות

         התינוקת עומדת הרבה על קצות האצבעות?

מה זה אומר? –  הדבר עלול להקשות על התינוקת ברגע כשתרצה לעבור לשלב ההליכה.  

מה ניתן לעשות? – דר' חוה שלהב מדגימה, כיצד בעזרת כיפוף כף הרגל והקרסול, ולחיצה של השוק לכיוון הרצפה ניתן למפות במוח התינוקת מהי התחושה של כל כף הרגל על הרצפה(עקבים למטה). בעזרת תרגול התינוקת תוכל לחוש ולהבחין בין שני המצבים (עקבים למעלה ועקבים למטה כאשר כל כף הרגל נמצאת על הרצפה) המשך תרגול בבית והעקבים ירדו למטה, העמידה תהיה יציבה, והתינוקת תהיה מוכנה לשלב ההליכה!. 


זחילה

אם נתבונן בתינוק השוכב על בטנו ,נוכל לראות כיצד הסקרנות מביאה אותו לגלות תנועות אקראיות המבשילות לכדי זחילה:

כאשר הוא זוקף את ראשו ורואה צעצוע או עצם מעניין אחר, הוא מושיט את ידו, אוחז בצעצוע, מקרב אותו אליו וחוקר אותו.

תוך כדי משחק, מתרחשות תנועות אקראיות עם חלקי גופו השונים: כפיפה, יישור, דחיפה, עם הידיים, עם הרגליים, עם הבהונות. תנועות אלה גורמות לו לנוע במרחב, קדימה אחורה ולצדדים. התנסות חוזרת ונשנית מסייעת לו למצוא את התיאום ביניהן למטרת התקדמות לעבר אובייקט רחוק יותר. תנועות אלו הן סימנים מקדימים לזחילה.

לעתים התינוק רוצה להגיע למטרה כלשהי ובמקום זאת מוצא את עצמו מתהפך או זוחל לאחור, הרחק מהאובייקט. התיאום בין חלקו העליון וחלקו התחתון של הגוף עדיין אינו בשל, ולעתים הראש נוטה הצידה למרות הרצון לנוע קדימה. נדרשת תקופה של התנסות וטעייה, שבמהלכה התנועות מבשילות לכדי פעולה רצונית ומתואמת.

תהליכי למידה אלה נעשים ברמה הלא-מודעת של התינוק, אך החזרה עליהן וההצלחה שבהגעה לאובייקט הן שמביאות את הלמידה לכדי מודעות.

המציאות החדשה שבה התינוק 'משוטט' לעתים על הרצפה מדאיגה את ההורים בגלל הלכלוך, המכשולים, הברכיים החשופות לרצפה ועוד. יש הורים שמשתדלים לספק לתינוקם סביבה נוחה ופנויה לזחילה: שטיח, משטח רך וכדומה. יש הרוכשים אביזרים מיוחדים שיגנו על ברכיו הרכות של התינוק. למעשה, אין צורך בכל אלו. הסביבה הטבעית היא הסביבה האידיאלית ללימוד הזחילה.

דווקא ההתמודדות עם משטחים משתנים בכל האמור לדרגת קושי ולטמפרטורה וההיתקלות במכשולים הן אלו שמעודדות את התינוק להבחין בכך שהעולם מלא בשינויים, וכי הוא חייב להסתגל אליהם.

הזחילה בסביבה שאינה 'סטרילית' גם משכללת את התנועה של התינוק בכך שבתנאים שונים הוא מגייס את גופו באופן אחר לצורך התנועה.

אין גם צורך לדאוג לברכיו או לכפות רגליו של התינוק. עצמותיו רכות יותר, ולכן הוא אינו חש בכאב בעת שהוא זוחל בברכיים חשופות או כשהוא נעמד על ברכיו.

במקומות רבים אין מדרגות אלא מעלית, ולכן מומלץ ליצור תנאים של מדרגות בטוחות שהתינוק יכול לטפס עליהן ולרדת על ברכיו.

אפשר ליצור זאת גם על-ידי שרפרפים, קופסאות ועוד. אפשר גם לשים צעצוע על מדרגה עליונה, שיסקרן את התינוק לעלות ולהגיע אליו.

 

 


 

מה קורה כשאנחנו מעוניינים שהתינוק ישתמש במוצץ אבל הוא אינו מעוניין? 

לא מעט תינוקות נראים כמי שאינם מעוניינים להשתמש במוצץ. ההורים מנסים שיטות שונות ועזרים שונים לעיתים בהצלחה חלקית ולעיתים ללא הצלחה כלל.  דר חוה שלהב מסבירה מדוע התינוק אינו מעוניין להשתמש במוצץ :  "הרבה פעמים הלשון של התינוק נוקשה והתינוק פולט את המוצץ החוצה". 

מה ניתן לעשות ? – דר' חוה שלהב מדגימה כיצד היא מכניסה את הזרת לבדיקת המתח השרירי בלשון, לוחצת על הלשון והחיך העליון, הדבר מוביל לכך שהתינוק מוצץ את הזרת. זהו תרגול שכל הורה יכול לבצע בקלות בבית ללא צורך בעזרים מיוחדים.   תרגול טכניקה זו יאפשר לתינוק לעבור לשימוש במוצץ.

 

איך באמת רצוי לדבר עם התינוק?  מהו גירוי שפתי? 

פתחו בדיאלוג עם התינוק: דברו אליו, השמיעו קולות וחכו בסבלנות למענה ממנו. לפעמים יש לחכות זמן מה עד שהתינוק עונה. כאשר התינוק עונה, יש לחקות את ההברות שהוא משמיע ואת האינטונציה שהו משתמש בה. משמעות גירוי שפתי היא לאפשר לתינוק לראות את השפתיים שלנו נעות, את פעולת הלשון וישמע את קולנו, בדרך זו אנו ממקדים את התינוק באברים השפתיים ומעודדים אותו להשתמש בהם.  הקפידו לרכון קרוב לתינוק בחודשים הראשונים לחייו מאחר וטווח הראייה שלו מתפתח עם הגיל. אל תדברו אליו ממרחק, אלא ודאו כי פניכם קרובות מאוד לפניו של התינוק, וזכרו! : לתינוק שרק נולד, תווי הפנים של הוריו הם הדבר המעניין ביותר עבורו, יותר מכל צעצוע. 

מדוע חשוב כל כך שהתינוק "ישמיע קול" וקולות מלמול?   

התינוק שלכם יתחיל להפיק צלילים (מלמול הברות כמו בה-בה-בה) כבר בגיל 5-7 חודשים גם כדי "להביע בקול" ולידע אתכם על מצבו הפיסי והרגשי, וגם כחלק מההתפתחות השפתית שלו. התינוק שלכם מצוייד בסדרה של פקודות עצביות המאפשרות להניע את איברי הדיבור (שפתיים, לשון וכו) – באופן שמשפיע על הפקת קול. בהדרגה, התינוק מגלה את התנועות הנדרשות להפקת צלילים שונים. בהתחלה התינוק ישחק בתנועות ובצלילים בלי הבחנה אך זהו אימון ותרגול בניית השפה והתקשורת הבין אישית. 

ומה עוד?  חשוב גם להגיב ולשקף!

תפקיד ההורים אינו רק לדבר עם התינוק, אלא לקלוט את הסימנים הלא מילויים שלו, להגיב ולשקף לו בחזרה את מה שהוא מרגיש. לדוגמא: כשהתינוק מפגין חוסר סבלנות בזמן שהוא מחכה להורה שיכין לו בקבוק, אפשר לומר לו: "נכון אתה רעב, אני מבינה, עוד רגע תאכל". כשהתינוק מגיב בתנועת שמחה כשאחיו חוזר מהגן, אפשר לומר לו: "אני רואה שאתה מאוד שמח לראות את…" תפקיד ההורים לא מסתכם בתגובה לצרכים הבסיסיים של התינוק כמו רעב או בכי, אלא בתגובה באותה מידה גם לקשת הרגשות הרחבה יותר כמו: שמחה, פחד וסקרנות. 

 

דילוג לתוכן