בכולנו מוטמעת מעין תכנית התפתחותית – הרמת ראש, היפוך, זחילה, ישיבה עמידה והליכה. התכנית הזו מכתיבה לתינוק את דרך התפתחותו בתאום למטען הגנטי והסביבתי וכמובן שיש יוצאי דופן. אם נתבונן בתינוק השוכב על בטנו נוכל לראות כיצד הסקרנות מביאה אותו לגלות תנועות אקראיות המבשילות לכדי זחילה.
למשל, כשהוא זוקף את ראשו ורואה צעצוע או עצם מעניין אחר, הוא מושיט את ידו, אוחז בצעצוע, מקרב אותו אליו וחוקר אותו. תוך כדי משחק מתרחשות תנועות אקראיות עם חלקי גופו השונים ובכלל זאת כפיפה, יישור, דחיפה, עם הידיים, עם הרגליים, עם הבהונות. תנועות אלה גורמות לתינוק לנוע במרחב, קדימה אחורה ולצדדים.
התנסות חוזרת ונשנית מסייעת לו למצוא את התיאום בין התנועות למטרת התקדמות לעבר אובייקט רחוק יותר, כאשר תנועות אלו מהוות את הסימנים המקדימים לזחילה. בסקירה הבאה נתייחס לכל סוגי הזחילה הקיימים ונסביר מה כל אחד מהם אומר על התינוק ואיזה שלב התפתחותי הוא מסמל.
זחילה על הגב
התינוק מעמיד את כפות רגליו על הרצפה ודוחף את עצמו לעבר ראשו. זוהי צורת התקדמות שלעתים קרובות מקדימה את אופני הזחילה שיבואו אחריה. זחילה זו משמשת לתרגול ראשוני של תנועת ההתקדמות על הרצפה ומכינה את הרגליים לדחיפה כנגד הרצפה.
זחילת ציר
התינוק מסתובב על ציר סביב עצמו בעודו שוכב על הבטן או על הגב. הוא מתרגל העברות משקל בין הידיים לרגליים ויכול להגיע בידיו לעצם סמוך. הגב, חגורות האגן והכתפיים, הידיים והרגליים, כולם משתתפים בפעולה והתינוק חווה תחושת תנועה, שהיא גירוי שלדי, שרירי ועצבי.
זחילה לאחור
התינוק שוכב על הבטן, דוחף את הרצפה בידיו וגורם לגופו לנוע לאחור. יש שאומרים שזחילה זו היא אות אזהרה מבחינה התפתחותית, אולם בדרך כלל זהו שלב המקדים את הזחילה לפנים. הסיבה לזחילה לאחור היא שבשלב זה תנועת הידיים נשלטת יותר מתנועת הרגליים ובהדרגה התינוק משיג שליטה בדחיפה ברגליים ועובר לזחילת בטן.
זחילת בטן
התינוק נע על הבטן ונשען על האמות. בזחילה זו התינוק משתמש בכל מה שלמד עד כה – כפיפה, הזדקפות, תנועות צדיות ופיתולים, העברת משקל והושטת ידיים, דחיפה ומשיכה, שיתוף של ידיים ורגליים, הפרדה בין פעולות ותיאום של איברי הגוף. זחילה זו וכך גם זחילת שש מאפשרת לתינוק לנוע ולהתקדם ביעילות הרבה ביותר מתוך מגוון האפשרויות.
זחילת שש
בזחילה זו התינוק מתקדם על שש נקודות משען – כפות הידיים, הברכיים וכפות הרגליים. מרכז הכובד שלו מתרחק מהקרקע ולראשונה הוא צריך לשמור על שיווי המשקל של רוב חלקי גופו.
בתחילה התינוק יפשוט את ידיו ויכפוף את ברכיו בכל פעם שהוא זוקף את הראש באופן רפלקסיבי. רפלקס זה נועד לעזור לתינוק להרים את עצמו מהרצפה לעמידת שש, אולם הוא אינו מאפשר זחילה, כי ברגע שהרגליים דוחפות, הידיים מתכופפות וחלק הגוף העליון יורד לרצפה.
כדי לרכוש שליטה רצונית בתנועה שתחליף את הרפלקס וכדי להשיג שליטה ביציבות המפרקים ובשיווי המשקל, תינוקות רבים נעים בתנועת נדנוד לפנים ולאחור בקצב ולאורך זמן רב בעוצמה רבה.
כשהתינוק מרגיש מאוזן ובטוח, הוא מנתק יד אחת ומושיט אותה לעבר צעצוע. אחר כך הוא ינתק גם ברך אחת ויקדם אותה לעבר הידיים. בהדרגה הוא ישתמש בכל ארבעת הגפיים. בזחילה זו עצמות הירך והזרועות מקבלות משקל רב ומתחזקות וגם שרירי היציבה שבין חגורת הכתפיים ועצמות האגן עובדים ומתחזקים. פעולת הנדנוד חוזרת אצל תינוקות גם כפעולה מרגיעה וגם כמשחק.
זחילת ארבע
זחילה זו נרכשת זמן קצר לפני המעבר להליכה. התינוק עומד על כפות הרגליים ועל כפות הידיים ומתקדם באגן גבוה. צורת זחילה זו נפוצה פחות, כיוון שהיא דורשת תנועה על כפות הידיים וכפות הרגליים בלבד עם מרכז כובד גבוה ועם כל זאת, שמירה על יכולת תנועה של הראש והעיניים כדי לסרוק את השטח מסביב.
בזחילה זו התינוק מדגים שליטה בתגובת הבלימה באמצעות הושטת הידיים קדימה כדי להימנע מנפילה. לעיתים אפשר לראות תינוקות זוחלים באופן זה כאשר המשטח שעליו הם זוחלים אינו נעים להם למגע, למשל חול או דשא.
זחילה על הישבן
זחילה זו מכונה גם קפיצות צפרדע, זחילת תולעת, זחילת סרטן. תינוקות רבים מסגלים לעצמם את צורות ההתקדמות האלה, שאינן זחילה. חשוב לדעת שצורות אלו הרבה פחות אפקטיביות, הן מבחינת היכולת המוגבלת לנוע במרחב והן מבחינת המאמץ הרב הדרוש להתקדמות.
איך לעודד את התינוק לפתח יכולת זחילה טובה?
חוויית ההתקדמות העצמאית במרחב היא חדשה, מסקרנת ומרגשת עבור התינוק. מאחורי תנועה כזאת מסתתרת מוטיבציה ובמשחק עם התינוק ההורה יכול להיעזר במוטיבציה כדי לעודד את התנועה. ישנן דרכים רבות שבעזרתן אתם ההורים תוכלו לסייע לתינוק לפתח יכולת זחילה טובה.
ראשית, יש חשיבות רבה לתנאים סביבתיים מתאימים. כפות רגליים חשופות יאפשרו לתינוק לדחוף את גופו כנגד הרצפה ביעילות רבה יותר בשימוש בכוחות הקרקע. כמו כן, כדאי לעודד חשיפה למשטחי זחילה מגוונים, דוגמת שטיח, חול, דשא, רצפה, משטחים משופעים, המספקים לתינוק חוויות חישה מגוונות, המאפשרות למוח לקבל מידע תחושתי עשיר דרך הגוף.
בנוסף, מומלץ לספק לתינוק אתגרי זחילה. סביבה מאתגרת מאפשרת לתינוק לפתח יציבות, לפתח את מערכת שיווי המשקל שלו בתנועה, לחזק את חגורת הכתפיים ואת שרירי הגב ולפתח תיאום בחציית קו האמצע של גופו. האתגר יכול להיות מעבר מכשולים כמו רגלי ההורים, כריות, מדרגות, מעבר מתחת לכיסא או שולחן ועוד.
לסיכומו של עניין, כאשר תינוק מתחיל לזחול באופן זחילה שהוא בוחר, נפתח לו עולם ומלואו. התינוק כבר חווה חוויות של גופו במרחב, הוא כבר צבר ידע וניסיון ויכול להרים את הראש ולהתהפך ויש לו חוויות רבות גם מהאופן שהוריו מרימים אותו על הידיים ואוחזים בו.
במידה והתינוק שלכם הגיע לשלב שבו הוא "אמור" לזחול והוא עדיין לא זוחל, כדאי מאוד להתייעץ עם מלווה התפתחותית. אנו בשיטת שלהב ניתן לכם כלים פרקטיים שיעזרו לתינוק לסגל לעצמו זחילה טובה ובריאה ולתמוך בתינוק הן מוטורית והן רגשית כדי לצלוח אתגר הזחילה.
רוצים להתייעץ? מלווה התפתחותית בשיטת שלהב תשמח לשוחח!
