ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובפרט בגילאי גן ובכיתות הנמוכות חווים קשיי השתלבות במסגרות החינוכיות וזאת, בין היתר, לאור הדרישה מהם להקשיב ולהתרכז במפגשים בגן ובשיעורים פרונטליים של ארבעים וחמש דקות ולפעמים אפילו שעה.
בימי קורונה ובפרט בתקופת הסגר הנוכחית, שבה הלימודים עברו להיות מהזום, אתגר ההשתלבות לילדים עם ADHD הפך להיות גדול יותר. מפגשי זום לימודיים לילדים קטנים מהווים צ'לנג' אמיתי לכלל המשפחות בארץ – הן לילדים והן להורים ובמיוחד כשמדובר על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
אם אתם רואים את הילדים שלכם מתוסכלים, מאבדים עניין ולא מצליחים לקחת חלק פעיל במפגשי הזום, כדאי מאוד שתקראו את המדריך הבא. ד"ר חוה שלהב, מייסדת שיטת שלהב Child'Space לליווי התפתחותי, בעלת 40 שנות ניסיון בטיפול בתינוקות ובילדים, מביאה לפניכם חמש עצות פרקטיות, שיאפשרו לכם לעזור לילדים עם הפרעות קשב וריכוז להשתתף במפגשי הזום בצורה מיטבית.
לתת לילד לפני המפגש סדרה של מגעים עמוקים
הטיפ הראשון שיעזור לילד שלכם להשתתף במפגש הזום בנחת, הוא לתת לילד סדרת טפיחות ומגעים עמוקים לפני תחילת המפגש. מה זה אומר? ההורה יעבור על איברי גופו של הילד בטפיחות, להבדיל מעיסוי, ממש כמו שמתופפים על תוף, אך ביד רכה ועגולה. הטפיחות יכולות להתבצע כשהילד שוכב או יושב, מה שנוח לכם ולו.
אפשרות אחרת היא מתן מגע עמוק – אחיזה עוטפת ומשמעותית של חלקי הגוף. מגעים עמוקים באזור הידיים והרגליים יוצרים מיפוי של חלקי גופו במוחו של הילד ותהליך זה מסייע לו בריכוז. אם אתם מבחינים בקושי של הילד גם בזמן המפגש המתבטא בתנועתיות ובחוסר שקט, ניתן להמשיך במגע ובטפיחות בזמן השיעור כשהוא כבר יושב מול המחשב.
הילד שלכם לא חייב לשבת על הכיסא ליד שולחן
ואם בישיבה עסקינן, כדאי שתדעו שהילד שלכם לא חייב לשבת על כיסא מול מחשב. לפעמים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז חווים קושי בישיבה ממושכת מול שולחן ולכן אפשר לתת להם להיות נוכחים בשיעור כשהם יושבים או שוכבים על הרצפה והמחשב מונח לידם. הקור של הרצפה נעים להם והאפשרות להתנועע על הרצפה טובה להם. באופן כללי, עדיף שתתנו להם לבחור את המקום שבו הם רוצים לשבת.
משחק שמערב תנועה וקצב לפני שיעור ובהפסקה
עצה נוספת ויעילה מאוד, היא לעשות איזשהו משחק עם הילד שמערב קצב ותנועתיות לפני השיעור או בזמן ההפסקה בין המפגשים. לדוגמא, לשים מוזיקה ולעשות תנועה שההורה והילד חוזרים אחד אחרי השני. המשחק צריך להיות מעט מאתגר ולכלול , למשל, חיקוי, אבל חשוב לשים לב שהמשחק יהיה כזה שיש במסגרתו הצלחה ברורה – לא משהו שהילד יכול להיכשל בו.
פעילות חווייתית שתחבר בין תנועה לקוגניציה
פעילות נוספת שניתן לבצע לפני המפגש או בהפסקה, היא כזאת שתחבר בין תנועה, אוריינטציה במרחב והחלק הקוגניטיבי. למשל, לבנות מסלול בבית, תוך שימוש בכיסאות, שרפרפים, חישוקים או כל רעיון אחר. הילד יצטרך לעלות מעל, לזחול מתחת, לקפוץ או לדלג, כל זה תוך שמירה על סדר קבוע של המסלול. זוהי פעילות תנועתית שדורשת את הריכוז של הילד ואת ההתמצאות שלו במרחב.
משחק ציורים עם האצבעות על גופו של הילד
דרך נוספת שתעזור לילד שלכם להתרכז במפגש הזום היא לצייר לו על הגב עם אצבע אחת צורות פשוטות ובסיסיות ולשאול אותו מה מציירים לו. מומלץ להתחיל עם ציורים פשוטים כמו קו, עיגול, לב ולאט לאט לעשות את זה יותר ויותר מורכב. בגיל המתאים אפשר גם לצייר אותיות.
אם הילד מתקשה לזהות את מה שההורה צייר על הגב, אפשר לקחת את כף היד של הילד ולעשות את אותה תנועה. ברגע שמציירים על כף היד והילד רואה מה מציירים לו, נוצר חיבור בין ראייה לתחושה וקל לו יותר לעבד את הצורה. למה חשוב לעשות את זה? כדי לפתח את המערכת התחושתית של הילד.
לסיכומו של עניין, הרעיון שעומד מאחורי כל הטיפים שהזכרנו כאן, הוא שכאשר עושים עם ילד עם ADHD משהו בסמוך לשיעור שמצריך ריכוז, קל לו יותר אחר כך לשבת ולהתרכז במפגש הזום. פעילויות שכוללות תנועה ומגע ודורשות ריכוז, קוגניציה, סטייס אוף מיינד של למידה, עשייה שמכוונת למטרה מסוימת, עוזרות לילד להירגע וזה מה שמאפשר לו אחר כך להשתתף בשיעור זום נינוח ומרוכז יותר.
