תזונה בגיל הרך

בתחילת החיים, לאורך ההיריון ובשלוש השנים הראשונות לחיי הילד, חשוב לספק למוח את כל רכיבי התזונה החיוניים להתפתחותו. מחקרים מראים שקיים קשר ישיר בין תזונה בריאה ומותאמת ובין שיפור התפקוד המוחי לכל החיים. חומרי המזון שאנו נותנים לתינוק מהווים אבני בניין לגדילת מוחו ולהתפתחותו. זאת גם ההזדמנות שלנו להעשיר את המוח ולבנות אותו על הצד הטוב ביותר.

נוסף על איזון הקלוריות, החלבון, השומן והפחמימות, לרכיבים המכונים רכיבי מיקרו ויטמינים ומינרלים, תפקיד חשוב בהתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות. הרפואה קובעת שהיריון והנקה של אם הניזונה היטב זו התשובה המובילה לתזונה טובה. כך גם לגבי המשך הזנה בתכשירי מזון לתינוקות ותוספים מותאמים להשלמה כללית ופרטנית, שהוכחו גם הם כמועילים לקוגניציה.

כמו כן, ארוחת הבוקר, הארוחות המשפחתיות והעידוד לבחירת מזונות מזינים ומגוונים חשובים מאוד על מנת להצליח לשמור על תזונה נכונה בגיל הרך וכך גם האיזון והשילוב של מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה.

נדגיש ונאמר שבעידן התעשייתי שבו אנו חיים, יש להקפיד על מזונות שלמים ומועשרים לפי הצורך ועל גיוון טעמים ושילובים הממלאים את צורכי התינוק לגדילה, להתפתחות המוח ולתפקודים עתידיים מיטביים.

בסקירה הבאה נסביר איך עושים את זה נכון ולמה אתם ההורים באמת צריכים לשים לב, כדי לוודא שהתינוק שלכם ייהנה מתזונה בריאה ומספקת ברגעים הקריטיים של חייו.

המזון הדרוש בשלבי החיים הראשונים

התפתחות המוח בשנים הראשונות לחיים מעצבת את תפקודו בעתיד. בשנים אלו המוח נמצא בשיא הקצב של גדילתו והתפתחותו וזה השלב המקדים את שיא ההתפתחות של כלל הגוף. המוח חשוף לגירויים בסביבה החדשה מחוץ לרחם ויש לו נכונות שיא ללמוד. כל רכיבי המזון מעורבים בהתפתחותו ומשפיעים על כמות התאים, איכות התאים, הקשרים הבין־תאיים, עצמת הגירויים, החוויות ותרגומן ללמידה.

בחודשי החיים הראשונים מתפתחים מרכזי המוח המתמחים בתפקודים הרגשיים, המוטוריים והשכליים לפי לוח זמנים מוכתב מראש, שבו לכל כישור או יכולת יש זמן שבו פוטנציאל הלמידה וההתפתחות מגיעים לשיאם.

למוח האנושי הצעיר יש עדיפות ראשונה וקדימות מטבולית במילוי דרישותיו התזונתיות מן הגוף. הקדימות התזונתית הכרחית למימוש הפוטנציאל של המוח, מאחר שהוא גדל במהירות שיא בשנתיים הראשונות לחיים ומגיע עד ל־80 אחוזים ממשקל המוח המבוגר. אבל לתינוק אין רזרבות גדולות והמוח מתחרה על מעט משאבי המזון מול הלחץ לגדילה של הגוף כולו ודרישות התפתחותיות של מערכת העיכול, מערכת החיסון ועוד מערכות. כך התפתחות המוח רגישה במיוחד לליקויים בתזונה והם עלולים לפגוע במימוש הפוטנציאל האישי של התינוק לכל החיים.

להשגת אופטימום תזונתי יש למוח שתי דרישות עיקריות: כמות גדולה וזמינות יעילה של אנרגיה וזאת כדי להתאימה לקצב ההתפתחות המהיר שלו ולצורך התגובה המהירה לשינויים. למרות המשקל הנמוך יחסית לגוף של המוח, כ-2-3 אחוזים, מוח אדם בוגר צורך 20-25 אחוזים מצריכת האנרגיה היומית ומוח היילוד צורך כמויות אנרגיה גבוהות עוד יותר.

בתאוצת הגדילה התכונות הייחודיות של חלב האם תורמות לאיזון צורכי המוח וההנקה נחשבת לתקן זהב תזונתי להתפתחות אופטימלית. שכן, חלב אם מספק את הצריכה התזונתית הטובה ביותר לתינוק ומשפיע על בריאותו ועל תפקודו בעתיד.

ברמה התזונתית, בחלב האם יש שומנים אופטימליים מבחינת הזמינות, הקליטה, הבנייה והתרומה לתפקוד המוח. יש בו ריכוז ואיכות רצויה של פחמימות וסוכר החלב, לקטוז, תורם לאיזון הסוכר בדם וליציבות הספקתו למוח, כיוון שהוא מתפרק ונקלט בדם באטיות.

ברמה החיסונית, יש בו שילוב של גורמי חיסון חלבוניים – נוגדנים, אנזימים וקושרי ברזל ופחמימיים – כולל לקטוז ואוליגוסוכרים, המכונים פרה־ביוטיים. אלו ייחודיים לחלב אם ומשמשים מצע תזונתי לחיידקים ידידותיים במעי התינוק. כל אלה מעודדים את שגשוגה של אוכלוסיית חיידקי המעי הראשונית, שהיא בעלת השפעה מטבולית וחיסונית מרחיקת לכת. גורמי החיסון לא רק מגנים על הגוף החשוף, אלא גם מעוררים ייצור נוגדנים המותאמים לסביבה המיידית וכך הם יוצרים את אוסף הנוגדנים הראשוני של התינוק.

ברמה הקוגניטיבית, הקשר בין הנקה והתפתחות קוגניטיבית הוכח במחקרים על אוכלוסיות מגוונות ותועד בשיטות מחקר מוכרות ובטכנולוגיות מתקדמות של הדמיית המוח. ברמה החווייתית, חלב אם מכיל גורמי הנאה – אוקסיטוצין ואנדורפינים, התורמים לחדוות הלמידה והסקרנות של התינוק ולהידוק הקשר עם האם, אשר עם שאר התכונות של חלב האם יחד, מעצבים את סביבת הלמידה ואת ההתפתחות האופטימלית של המוח.

תרכובות מזון לתינוק על בסיס חלבי מועשרים בברזל מומלצים כחלופה ראשונה לתינוקות עד גיל שנה שאינם יונקים או כהשלמה לתינוקות המקבלים הנקה חלקית. כדי להתקרב ככל האפשר לחלב אם נערכו שינויים ברכיבים ובהרכבים – תוגברו חומצות שומניות וחומצות אמינו ייחודיות, תוגברו מינרלים כמו ברזל והוספו רכיבים פעילים כמו אוליגוסוכרים ואף חיידקים ידידותיים פרוביוטיים.

הנחיות משרד הבריאות להזנת התינוק ממליצות להתחיל בהנקה ממושכת ובתמיכה תזונתית, כאשר עד גיל שישה חודשים כדאי לדבוק בהנקה בלעדית. תינוק שאינו יונק כלל או יונק חלקית יקבל השלמה מתרכובות מזון לתינוקות על בסיס חלב פרה מועשרים בברזל.

הקשר בין תזונה לשיפור הישגי גדילה

הקשר החיובי שנמצא בין גדילה ובין ביצועים קוגניטיביים ונפח המוח בילדים בריאים, מלמד על חשיבות התזונה בילדות להתפתחות הגוף והמוח. גם פגים שקיבלו תכשיר מזון עשיר יותר מתחליף המזון הרגיל גילו שיפור בגודל המוח ובמדדים הקוגניטיביים בגיל 7-8 ו־16 שנים והשיגו ציוני IQ גבוהים יותר במבחן מילולי.

בראשית החיים המוח שואף ללמוד ולהתפתח, אולם התפתחותו אינה עניין קיומי. בתנאי ביטחון ושפע מערכת העצבים והמוח היא מערכת חכמה ולומדת, אבל בתקופות של לחץ ומחסור היא נעשית מערכת מתגוננת. ברגע של מצוקה ההישרדות קודמת ללמידה והגוף מגייס את כל הדרוש לו כדי לשרוד. כך למשל במקרה של זיהום, יגייס הגוף את מעט האבץ הקיים במערכת כדי לייצר תאי חיסון למלחמה בזיהום ולא יפנה את האבץ לקצות העצבים כדי לייצר תהליכי למידה.

הן חסך תזונתי כללי של פחמימות, חלבונים ושומנים והן מחסור ספציפי בוויטמינים ומינרלים וכן חלילה הזנחה, מחלות ולחצים – כל אלה מעכבים את היווצרותם של קשרי עצבים.

מחקרים על מצבי עוני תזונתי הוכיחו כי בשנתיים הראשונות לחיים הוספת תכשיר מזון עשיר בוויטמינים ומינרלים החיוניים להתפתחות המוח השפיעה לטווח ארוך על שיפור הגדילה, על הבריאות הפיזית, על הלמידה ועל ההישגים הקוגניטיביים וגם על ההתנהגות החברתית והיכולת הכלכלית בגיל מבוגר. מכאן, שכאשר המוח נמצא בשיא פוטנציאל ההתפתחות שלו, חשוב להציע לו את מיטב ההזדמנויות התזונתיות כדי לתרום לשגשוג ורווחה שלו לכל החיים.

חשיפה לטעמים וסוגים שונים של מזון

הבלעדיות של ההנקה או תחליף המזון לתינוק אינה שוללת חשיפה לטעימות, במיוחד בגיל 4-6 חודשים, שזהו חלון זמן של פתיחות לטעמים ואפשר לנצל אותו להשרשת הרגלי אכילה של מזונות מגוונים. תינוק בן 4-6 חודשים פתוח לטעמים חדשים ויכול לרכוש בקלות רבה יחסית הרגלי צריכת מזונות מגוונים ובכלל זאת ירקות ופרות, במיוחד כאשר מגישים לו אותם שוב ושוב ובצורות מגוונות, בתמיכה ובעידוד.

התינוק זוכר טעמים וחוויות כבר מבטן אמו. אצל אימהות שעובריהן נחשפו למיץ גזר בזמן ההיריון העדיפו התינוקות גזר על פני מאכלים אחרים. תינוקות של אימהות מקסיקניות העדיפו מזון ותבלינים מקסיקניים. מכאן שזיכרון עוברי זה מנבא העדפות מזון בעתיד ויש חשש שאימהות שאוכלות מזון מהיר יכוונו להעדפות מזון זה אצל ילדיהן. זאת בנוסף לממצאים של קשר בין אכילת מזון מהיר למצבי רוח ירודים של ילדים.

שתי ארוחות ביממה ממגוון מזונות ובכלל זאת בקר, הודו, עוף, דגים, ביצים, טחינה, קטניות, דגנים, ירקות, פרות, מוצרי חלב לא ממותקים – גבינות, יוגורט, לבן. מבחינת הצטרפותו של התינוק לארוחות משפחתיות, ניתן להשתמש בתבלינים המקובלים במשפחה ולהגביל את כמות המלח ואבקות המרק ולא לתת דבש ותותים עד גיל שנה.

לגבי תינוקות צמחוניים, התזונה המוגדרת צמחונית נחלקת לשלוש גישות: הימנעות מוחלטת ממזון שמקורו מן החי, טבעונות. צמחונים אוכלי חלב ומוצריו – צמחונים אוכלי ביצים, חלב ומוצריו. לפי משרד הבריאות: "כלכלה צמחונית, הנצרכת בצורה מושכלת, יכולה לספק את כל הצרכים התזונתיים מינקות ועד זקנה. תינוקות המקבלים תפריט צמחוני גדלים היטב כאשר תזונתם מכילה את כל רכיבי המזון הנדרשים בכמות מספקת, על פי ההנחיות התזונתיות לכלל התינוקות בני גילם".

רמת חילוף החומרים הגבוהה במוח ילדים, עד פי 2 מהרמה במוח של מבוגרים, מלמדת על חשיבות הארוחות הסדירות אצל ילדים ועל החשיבות המיוחדת של ארוחת הבוקר. ארוחת הבוקר מועילה לתפקוד וללמידה וגם להתפתחות הקוגניטיבית. ארוחה מאוזנת, מזונות שלמים ופחמימות איטיות ספיגה עם מדד גליקמי נמוך – כל אלה חשובים כדי לשמור על רמת הסוכר והשובע לאורך זמן.

אחרי ארוחה מזינה קל לילד להתמודד, ללמוד וליצור מצב רוח טוב. לא כך בדילוג על ארוחת בוקר, בייחוד אצל ילדים החסרים רזרבות תזונתיות עקב הגדילה המהירה.

אכילה עצמאית והקניית הרגלי אכילה

הטווח ה"תקין" מבחינת התפתחות כישורי האכילה של התינוק נמדד באופן הבא. כשמדובר על שתייה מבקבוק ומספל בגיל חודשיים עד ארבעה חודשים, התינוק אמור להרים ידיים לעבר הבקבוק בזמן ההאכלה. 6-9 חודשים, להחזיק את הבקבוק בשתי הידיים ולהשתמש בספל עם עזרה. גיל 12-15 חודשים להחזיק ספל בשתי הידיים וללגום לאטו באופן עצמאי. 15-18 למלא כפית ולהגיש לפיו באופן עצמאי. 24-36 לשתות מהספל בלי לשפוך.

כשמדובר על אכילה עצמאית בגיל 6-9 חודשים התינוק אמור לעזור בהאכלה, להחזיק ולהכניס לפה קרקרים או עוגיות. 9-12 חודשים ליהנות מאכילה באצבעות של מזון רך ונימוח בפה. 12-14 לנעוץ כפית במזון ולהגיש לפיו, תוך כדי שהוא מלכלך את סביבתו. 15-18 חודשים, למלא כפית ולהגיש לפיו באופן עצמאי. 18-24 העדפת עצמאות באוכל. 24-36 חודשים תחיבת מזלג למזון ואכילה בכפית. מעל 36 חודשים, צריך לאכול בעצמו.

חוויית המזון והתפתחות כישורי האכילה מזמנת לתינוק הזדמנות התפתחותית מיוחדת במינה. התפתחות כישורי האכילה נותנת הזדמנות לפיתוח מיומנויות מוטוריות וקואורדינציה והן מתוגמלות בהנאה מחוויית הלמידה ומהטעמים והמרקמים המגוונים של המזון. בשלב הזה להתלכלך, ללוש ולעסות את המזון בידיים, על הפנים ועל הגוף – אלה הזדמנויות לחוויות חושניות מרגשות, להיכרות והתמצאות, לרכישת ביטחון ולתחושת שליטה בסביבה עבור התינוק.

מגיל שנה כדאי לצרף את הפעוט לשולחן המשפחה וזאת משום שארוחות משפחתיות הן ההזדמנות הטובה ביותר ללמוד את תורת האכילה הנכונה. תצפיות ומחקרים רבים הוכיחו את השפעתן על איכות התזונה של הילדים ועל בריאותם, הן בהווה והן לטווח ארוך.

גם ארוחות משפחתיות חלקיות הן חשובות והתרומה של אותן ארוחות משפחתיות תלויה במודעות ובהרגלי התזונה של ההורים. הורים בעלי הרגלי אכילה שליליים עלולים להנחיל לילדיהם הרגלים בעלי השפעות בריאותיות ותפקודיות שליליות בעתיד וחשוב להבין שלכם כהורים יש תפקיד של מורים לחיים בריאים.

לסיכום הדברים, האחריות על תזונת ילדכם בגיל הרך מוטלת עליכם, כמו גם יתר המשימות ההוריות הלא פשוטות שעליכם למלא בשלבי חייהם הראשונים וגם בהמשך. ככל שתקפידו להיטיב עם תזונתו של התינוק ולתת לו את כלל סוגי המזון הדרושים להתפתחותו במינונים הנכונים, כך הוא יוכל לגדול בצורה בריאה וטובה יותר.

שאלות נוספות? צוות המלווים ההתפתחותיים שלנו ישמחו לענות ולסייע!